13/05/14

כלי לחם "גלעד" משתתף בתכנית טלויזיה


לא כל יום יוצא לכלי קרמיקה חביב להשתתף בתכנית טלויזיה…..






טלפון אחד ביום בהיר אחד הזמין אותי להשתתף בתכנית טלויזיה "יצירה מקומית" . בהתחלה חשבתי שקצת עובדים עלי כי אמרו לי שאני צריכה להגיע לצילומים בקרית שמונה הרחוקה. בירור קל באינטרנט הסביר לי שאכן חברת ההפקות שמצלמת את התכנית יושבת בקרית שמונה.

אז החלטנו שננצל את העובדה שצריך לעשות נסיעה כל כך ארוכה ולקחנו שניים מתוך 3 ילדים לחווית צפון כייפית במיוחד- אגמון החולה, אולפן צילומים, מטולה מסעדה וחברים , תצפית לארץ "לבבון" והביתה…..

נכון שפעם מזמן מזמן השתתפתי בתכנית טלויזיה אבל עברו הרבה מים בירקון מאז , ואני חייבת לציין שמאוד מאוד התרגשתי (למה? -צילומים חד פעמיים, צריך להראות טוב, להשמע חכם, להיות מרוכז…..) וגם הייתי מאוווד חולה.


היה שווה את המאמץ.

1. התכנית יצרה הד לא צפוי מבחינתי. המלאי אזל ביומיים (-:
2. הצילומים שדודי ( דודי ארדון  בעלי הצלם הידוע) הוציא מאותו יום -  מרטיטים.
3.  לילדודס היה יום חוויתי של הרבה למידה והתנסות.

התכנית שודרה ביום שבת ממש לפני פסח. כולם היו עסוקים בסידורים ונקיונות, הטלויזיה דולקת בבית וכמה סמסים ציינו שקפצתי להם מהמסך ככה פתאום ושהיה מקסים.

אז תודה לטל מן שפרגנה לגמרי. תודה על 7 דקות של רייטינג . ותודה לכולכם שבאים ורוכשים את הכלי הזה שבאמת מייצר לחמים מעולים וטעימים.

הסדנא הבאה "סודות מקדרת הלחם" 25/7/2014
להרשמה 0544447699


dudy ardon photografer











02/01/14

to dig- ceramic performance

לחפור / טל גלבוע ארדון
הפקה וצילום וידאו: יואב סגל
צילום סטילס: דודי ארדון
מיצג- 20 דקות
26/12/2013

אישה עובדת ליד האבניים / אין לה זמן לצד שני / היא עושה את זה בדיוק כמו שזה צריך להיות / ככה מהר / אבל אז היא מתחילה לחשוב על זה / היא עוצרת / היא חופרת / היא מקלפת את השכבות / מזככת את העשייה / לא נכנעת ללחץ מסביב / לא נכנעת לעצמה / למסורת יש עוצמה מחרידה / המסורת עוברת שינוי / הטכניקה נשארת / לחפור לא כי ככה מדברים / לחפור כדי לגלות










17/11/12

פסל החירות ומכתב פרידה- אמנות בחומר, תערוכה בגלריה בנימין

- זה מכתב פרידה
- ממי
- לא ממי, ממה
- ממה
- מבית הדפוס של החיים
- הוא נסגר?
- כן, לרגל שיפוצים
- ואח"כ מה יהיה
- מפעל חיים
- מייצרים?
- לא , מעבירים
- מה?
- תנועה
- אני מבינה


גלריה בינימין,
"פתוח סגור פתוח"
אוצרת קרין מנדלוביץ

תערוכה קבוצתית 
נובמבר 2012 


על גבי פלטת חומר כבדה ועבה, כתבתי דיאלוג. הפלטה בחימר שחור האותיות מפורצלן לבן. בהתחלה חשבתי לכתוב מכתב פרידה, אבל זה הרגיש לי ארוך וכבד מדי. אז בהשראת יהודה עמיחי וחנוך לוין לקחתי את הטקסט לתערוכה והעברתי אותו לדיאלוג בין- מי יודע...
הדיאלוג אפשר לי להעביר את האינפורמציה מהר יותר וקצר יותר. כמו סמס.
אז הדיאלוג "הפתוח" על גבי חומר רטוב, אשר מתיבש ונסדק לאיטו בחלל הגלריה, בתקווה שלא יתפרק ויתפורר על רצפתה. "הסגור" הוא הפסל המוצב מעליו- דגם של פסל החירות אותו פיסלתי לפני יותר מעשר שנים, שעד לפני שבוע עמד לו איתן לא שרוף, רק יבש, מחכה. הוא היה אמור להתפורר בתוך מים כחלק מתערוכה ישנה בה פוררתי פסלים מחימר לא שרוף מתעדת את התהליך. הפעם סגרתי את התהליך והפכתי את הפסל עמיד לעולמים.
נקודה חדשה בחיים. מה שהיה, פרידה בעקבות למידה והתבגרות, והמשך פתוח למה שיהיה ממקום חדש ושונה.
וכן- אני אוהבת כל כך את החימר לא שרוף, חי, משתנה, רטוב, דביק, נדבק ובוצי, מסריח, מעלה עובש.... יש בתהליך השריפה משהו שהורג את החומר, צורב אותו ומקבע אותו לעולמים. יש גם מראות כאלו שאני אוהבת, אבל החומר החי נוגע לי ברגש כל פעם מחדש, בנשמה ובנשימה, במגע עם הגוף החם, הפועם.



03/05/12

הגיגים עמוקים בשעות אחר הצהריים

בימי ראשון אחר הצהריים מתקיים לו חוג נוער בסטודיו זו השנה הראשונה.
הקבוצה קטנה, וכל אחד ואחת מהם עובדים באופן כל כך שונה זה מזה, וזה מרתק לראות את האישיות מבצבצת דרך העבודה בחומר.
דוגמא קטנה ניתן לראות בוידאו הבא בו מתועד קטע קצר של שיעור בסטודיו בו התלמידים התבקשו לעבוד בעיניים עצומות על מנת לעבור חוויה מלמדת דרך החושים, ניתן לראות את ההבדל בין התלמידים בישיבה, בריכוז, במנח הידיים.... כל אחד בנוי אחרת, חושב אחרת ולכן עבודתו שונה  ויחודית לו.

 


באחד השיעורים האחרונים התרגשתי מאוד לשמע מחשבות אותן שיתפה אחת התלמידות שלי בשיעור(בת 12) המחשבות הפכו לשיחה קצרה בסטודיו, ומרוב עניין ביקשתי ממנה לכתוב את רשמיה במילים על מנת שאוכל לשתף,
אז זה הולך ככה:

הי טל,
אני אסביר לך על..........................
קדרות- למה זה טוב?
חוץ מזה שקדרות זה כיף, זה גם מאוד שימושי, ומפתח הרבה מאד דברים. כמו למשל:
1. את שרירי הידים
2. יצירתיות
3. סבלנות (כשמחכים שהכלים ישרפו)
4. דיוק
5.השלמה עם דברים לא מושלמים לגמרי (כשכלים לא יוצאים בדיוק כמו שמדמינים, או כמו שרוצים)
6. עבודה מסודרת, לפי שלבים

בסוף גם אפשר להישתמש בכלים שמכינים, וזה מאוד מספק!

מנעמה


זה נראה אולי קצר בטקסט הכתוב , אבל ללוות את התהליך והעומק בעבודת הקדרות במעשה ואז לנהל את השיחה הזו לקראת סוף השנה היה רגע מרגש עבורי , כי באמת קדרות מבחינתי זה הרבה מעבר ליצירת כלים: זו גישה, דרך חיים,
ולאחר שנת עבודה אחת עם הילדים בחוג לראות אותם מתחברים למקומות האלו ומבינים אותם -זו שלווה, נחת.



25/01/12

הבבושקות של אתי

יום ייצור על האבניים- 40 בבושקות, 10 ק"ג לאחת-7 ק"ג הגוף ועוד כשלוש לראש.
ההזמנה הזו הייתה אתגר רציני לאחר חופשת לידה ממושכת. ושמחתי לראות שאני עדיין בכושר...צריך גב חזק בשביל עבודה כל כך גדולה. להדוף משקל כזה של חומר דורש מיומנות וכוח. והתוצאה- כלים לבנים עליהם אתי מציירת את הדמויות שלה באקריליק וצובעת בלכה שקופה.


מזמינה לצפות בסרטון הזה המראה את תהליך העבודה




החלקים מתייבשים לאיטם עד לשלב בו החימר יבש מספיק בשביל לחבר את החלקים- הגוף והראש.



והתוצאה לפניכם!!!





29/11/11

החתונה שלי... של רעות, והבת מצווה של עדן

קצת לפני שהחלטנו להתחתן הייתי בסדנת יוגה ארוכה בהודו, מכינה את גופי ונשמתי לחיים הבאים.... וכמו שרבים יודעים ומכירים, הקרמיקה בהודו היא מוצר השרוף בדר"כ נמוך מאוד, מיוצרת מחומר מקומי פשוט, ואת כוסות התה שלהם למשל הם מעיפים דרך חלון הרכבת לאחר השתייה.. כמו כוס חד פעמית.

ובחתונות בארץ ובכלל באירועים שונים נהוג להעניק מתנה לאורחים, ואז צצה במוחי המחשבה על להכין כוסות כאלו- כמו בהודו לכל 400 המוזמנים שלנו. רק שהפעם הסיפור קצת יותר מורכב:
כחלק מהטקס שלנו, בחרנו לשתף את הקהל, ובמקום שרק הבעל ינפץ את הכוס שלו לזכר חורבן ירשלים, הזמנו את כל קהל האורחים לשבור איתנו את הכוסות שהכנתי למאורע, אשר היו מלאות יין, ובכך להפוך את האירוע לחגיגה אמיתית!
ברגע שחלק מהאורחים החלו לשבור את הכוסות, קלטו הילדים את ההזדמנות ורצו אל השולחן הגדוש עדיין כוסות מלאות יין והחלו לנפץ אותם בשמחה רבה..... המלצרים מהרו להפסיק את החגיגה וכך הצליחו האורחים להנות ממזכרת מהחתונה הבלתי נשכחת....(ועוד לא סיפרתי על החופה שלנו אותה החזיקו 4 דמויות תאטרליות על גבי קביים גבוהים...)
הכוסות הוטבעו בתאריך החתונה ,הוטבלו בגלזורה, ונוגבו במסירות....ונצרבו ב 1200 מעלות. וכן עשיתי 400 לפחות, כבר לא זוכרת בדיוק...




כמה שנים אח"כ, חברה טובה, מעצבת אירועים במקצועה, רעות גלבוע, החליטה ללכת על הרעיון הזה, רק שהפעם זה היה מבצע משפחתי- יחד עם האם ועם החתן המיועד... ישבנו להחתים את התאריך של האירוע ולהוסיף פני דמות קטנה על כל כוס. את הכוסות עצמן אני ייצרתי מחימר מעורב.


וממש לא מזמן, הגיעו אלי 4 בנות משפחה אחת, אמא ריצ'ל ו3 בנותיה, (מלבד השניים הנוספים שנשארו בבית), על מנת להכין מתנות לבת מצווה של עדן, הבכורה. הרעיון היה ליצור מתנות ייחודיות לאורחים בחגיגה שיש להן ערך מוסף- עבודה משותפת של בנות המשפחה, כולל האחיות הצעירות, התמודדות עם האתגר של הכנת יותר ממאה כלים, התהליך עצמו- והתוצר הייחודי.
אז תכננו, דיברנו, ראינו דוגמאות מהגלריה בסטודיו, ולאחר שנלקחה ההחלטה יצאנו לעבוד- הכנו משטחי חומר, הוספנו טקסטורות שונות, חתכנו לעיגולים, ייבשנו בתבניות, הכנו מדליונים , שייפנו, שרפנו, צבענו, נגבנו.....והתוצאה לפניכם---





 כ-110 קעריות מחימר אפור וגלזורה סגולה/כחולה, עם מדליון לב קטן.

נשאר לנו רק לאסוף לבנדר, לייבש, לפורר, לסדר בקערות, לחלק סוכריות, לחתוך צלופן, ולארוז יפה 110 קעריות, להדביק מדבקות, לארגז, להעמיס, לסדר, להביא......

אני מזמינה אתכם לחשוב אולי יש לכם מישהו שמחפש משהו מיוחד כזה לאירוע, חגיגה, יומולדת, אולי אתם  בכלל חושבים להכין מתנות ליקיריכם שלכם בעצמכם?
שיהיה במזל טוב לכולם.

26/07/11

כוסות וקנקנים

כוסות תה למסעדת צפרא
כוס תה מחימר מעורב- ניתן להוסיף ידית

לאור הביקוש לכוסות ,קנקנים וקומקומים- אני מצרפת מספר דוגמאות של כלים אותם אני מייצרת בסטודיו שלי.
כל הכלים שרופים לטמפ' גבוהה ולכן עמידים במדיח/ מיקרוגל ותנור.
הצבעים אינם רעילים.

10/03/11

"תקרת הזכוכית"

"תמיד"
פרט מתוך וידאו 
מועצה אזורית דרום השרון 
במסגרת ארועי יום האישה הבינלאומי

צילום:דודי ארדון

מבעד לחלון זכוכית אני  מצלמת את עצמי עורכת סדרה של פעולות הקשורות ללכלוך, נקיון, שטיפה
נסיונות עקשים, יומיומיים, אינסופיים.
הסאונד אשר מלווה את הוידאו הוא רחש הנשימות העמוקות עקב היותי בחודש שמיני מתקדם, בחדר צילום חשוך וצפוף.
הזכוכית היא מטאפורה לאיזה שהוא מחסום שאנו חוות בחיינו כנשים, ואצלי המחסום היה קשור בהפכתי לאמא, לבעלת בית- תפקידים שדורשים ממני מגוון כל כך רחב של פעולות, של אימפרוביזציה, של יעילות, של עשייה שוחקת. אבל ההבנה העמוקה ביותר היא שלא נותר דבר אלא לבצע את כל אותן פעולות אינסופיות מתוך שמחה ויצירתיות אינסופית (כדי לאזן..) למצוא מתוך העשייה את רגעי השלווה והחיות. לדעת שבעצם העשייה הזו אני מעניקה לסביבה שלי מצרכים יוקרתיים של אהבה, סבלנות, נתינה, הקשבה... שהם בעצם מה שמשתמע מתוך אותן פעולות לכאורה "מעצבנות" "מתסכלות" "שמישהו אחר יעשה את זה..." "ולמה אני?"

גם העשייה האמנותית שלי חווה רצף של תסכולים רבים, עבודה שחורה, סזיפית...
אני מנסה תמיד להבהיר לעצמי מה עומד מאחורי מגוון הפעולות האלו שאני צריכה/חייבת  לעשות.

תמיד יהיה לכלוך. תמיד תהייה כביסה, תמיד צריך להכין למישהו משהו לאכול.
אז כדאי שזה יהיה טעים.

24/02/11

מחווה לצלם מייפלתרופ

לא מזמן נתקלנו בצילום של מייפלתרופ (להלן קישור לאתר של מייפלתרופ), אשר בו מופיע גבר מרשים יושב על שולחן סלב רולר( שולחן לרידוד חימר).
הנה הצילום



והנה הפרשנות האישית שלנו, על השולחן שלי...

רק שאצלינו "אובייקט" הצילום לבן, ובחודש שמיני.






הצילום כמובן של דודי ארדון.


15/01/11

בין הלקוחות שלי

קפה סלטה ברעננה
קראפ למים/יין וכוסות למים






ננוצ'קה
צלחת מנה עיקרית עם חריטה - כיתוב בגרוזינית




וילה מלצ'ט-על שפת הכנרת
קישור לאתר האינטרנט של הוילה









קייטרינג אינדיגו- קיסריה






























































הטבעות כפות רגליים וידיים


כשבנינו את הבית שלנו החלטנו לשים בכניסה לבית את הדבר הזה-



 אלו כפות הרגליים של הבת שלי מגיל שנה וחצי אולי.. כבר לא זוכרת...
אורחים שהגיעו אליינו הביתה סיפרו לי שאצל הבדואים זה נהוג לסמן כניסות נגד עין הרע עם כפות רגליים  ולא עם כפות הידיים(חמסה). לא הייתי מודעת למסורת זו.
יש איזו מתיקות אין סופית בכפות ידיים ורגליים של ילדים קטנים... וזה משהו שאני מנציחה בעזרת החימר.


כיור מקלחון ורצפה לבית משפחת ארדון

הצצה לחדר האמבטיה והשירותים  שלנו בבית....


כיור קטן שמזכיר צורה של חבית,מחובר למדף עץ גושני עם סיומת של פס ברזל גס.

ורצפה עשויה אריחים עבודת יד (עם הטבעה של חתיכת עץ אכול תולעים שמצאתי...)
הרצף עשה עבודה ריצוף מצויינת של טיט אפור בין האריחים ושיחק עם שלושת הגדלים שהכנתי..

מקלחון מצופה אריחים עבודת יד בגוון עדום ברזל עם טקסטורה דומה לרצפה.
האריחים מעוגלים ובניהם כוכב הממלא את החלל הנוצר.

קערות אישיות -חדש חדש חדש







שיעור רישום על צלחות או מי אכל בקערת הסנונית שלי?

מי לא מכיר את מגדיר הציפורים הידוע שליווה אותי בילדותי של "היינצל/פיטר/פרסלאו" עם האיורים המדהימים...אז יום אחת הקערות האלו היו מונחות מולי- ואחרי סדרה של צלוחיות קטנות לילדיי בסגנון דומה החלטתי להכין סדרה של קערות ציפורים, בהשראת הספר הזה. לפחות שאחרי הקורנפלקס יהיה איזה שיעור טבע קטן...
אז יש מי שגרופי רק של ינשופים, ועכשיו אני צריכה להכין סדרה רק של משפחת הינשופים כדי לא לשטוף 3 פעמים ביום את אותה הצלחת...
האמת שזה הופך את הארוחה לחוויה!

אפשר להזמין אצלי קערות/צלחות/צלוחיות וכדומה בנושאים שונים.